החלטה בתיק פש"ר 37818-07-10

1.         לפני בקשת החייבת להכריזה פושטת רגל. צו כינוס אודות נכסי החייבת ניתן ביום 25.07.10 והושת עליה תשלום חודשי בסך של 150 ש"ח. החייבת נשואה ואם לשלושה ילדים הסמוכים על שולחנה, בהם שני קטינים בני 11 ובגיר בן 27 מנישואין קודמים. היא הצהירה על חובות בסך של 366,243 ש"ח ל-51 נושים שונים. בפועל הוגשו 7 תביעות חוב בסך כולל של 80,895 ש"ח.

2.         בחוות דעת חוקר הכנ"ר מיום 17.08.11 ציין החוקר כי לטענת החייבת, החובות נוצרו בעטיו של בעלה בעבר, מר יעקב מאיר אביטל, לו נישאה בגיל 19, ולאחר שהוא נהג כלפיה באלימות ואילץ אותה למסור לידיו המחאות חתומות, ללוות כספים מגורמים שונים ולרשום על שמה טלפונים סלולריים. מר אביטל המשיך למסור המחאות חתומות על ידה גם לאחר גירושיהם בשנת 1994, לאחר שגנב אותן מביתה ומבית אמה. החוקר ציין גם כי החייבת הצהירה כי אין לה נכסים. ואולם, בחקירתה התברר כי מספר חודשים לפני מתן צו הכינוס ניסו החייבת ובעלה הנוכחי, מר יום טוב סירור, לרכוש מחברת הדיור הממשלתי "פרזות" את הזכויות בדירת מגוריהם שברח' זנגויל 15 בירושלים (להלן: "הדירה"). לטענת החייבת, העסקה לא התבצעה בשל סירובו של הבנק ליתן הלוואה בשל היות החייבת מוגבלת באמצעים. עם זאת, ממכתב ב"כ החייבת לכנ"ר מיום 25.05.10 עולה כי בעלה של החייבת רכש את הדירה והוא מחזיר בגין ההלוואה שנטל לשם רכישתה סך של 2,500 ש"ח לחודש. כן עלה כי ביום 11.04.11, תשעה חודשים לאחר מתן צו הכינוס, נרשם על שמה של החייבת רכב מסוג מיציבושי שנת יצור 1993. לטענת החייבת, היא כלל לא ידעה כי היא רשומה כבעלת רכב כלשהו וככל הנראה אדם אחר רשם את הרכב על שמה במרמה. גם בניגוד להצהרת החייבת בתצהיר שנסמך לבקשתה להכרזתה פושטת רגל, התברר בחקירתה כי על שם בעלה רשום רכב פרטי מסוג סובארו, אך מסמכים שונים הקשורים לרכב זה שהמצאתם נדרשה, לא הוגשו על ידה. עוד נאמר בחוות הדעת כי החייבת שילמה את התשלומים החודשיים כסידרם אך לא הגישה דוחות חודשיים אף לא לאחר שנדרשה בחקירתה לעשות כן. היא גם לא מסרה ולו מסמך בודד אחד מרשימה ארוכה של מסמכים שהיא נתבקשה להמציא לכנ"ר. החייבת גם הציעה הצעה להסדר נושים אך לא מסרה תשובות לשאלות שנשאלה בעניין זה על ידי הכנ"ר ועל כן טרם כונסה אסיפת נושים. התברר גם כי ב"כ החייבת רשום כמייצג של שניים מנושי החייבת ואף הגיש תביעת חוב בשמם. בשל כל אלו בא חוקר הכנ"ר בהמלצה לדחות את בקשתה של החייבת להכריזה פושטת רגל ולבטל את צו הכינוס בעניינה.

3.         בדיון שהתקיים ביום 7.09.11 ביקשה ב"כ הכנ"ר לאמץ את המלצת החוקר ולבטל את צו הכינוס.

4.         מנגד, ב"כ החייבת טען כי החייבת סובלת מנכות נפשית בשיעור 100% ואינה מסוגלת ליתן תשובות ברורות לשאלות ששואלים אותה. היא לא ניסתה להעלים מידע וחרף מצבה הכנ"ר אינו מאפשר לה להגיע לחקירה בליווי עורך דין או בליווי בעלה. את המשפחה גם פקד מקרה טראגי בחודש ינואר 2011 אשר גם הוא מנע את הגשת הדוחות החודשיים במועד. בנסיבות אלו אין לבוא חשבון עם החייבת על המחדל שבאי הגשת הדוחות. מה גם, שהחייבת הגישה את הדוחות בסופו של יום. באשר לדירה נטען כי מדובר בדירה בה גר בעלה במשך עשרות שנים בשכירות עוד בתקופה בה היה נשוי לאשתו הראשונה. הזכאות לרכוש את הדירה הייתה, אפוא, של הבעל, והחייבת נדרשה לחתום על ההסכם אך כדי למנוע אפשרות שהיא תטען בעתיד כנגד העברת הזכויות בדירה לבעלה. היא לא הייתה הדיירת ולא שילמה עבור רכישת הדירה. באשר לרכב נטען כי החייבת אינה יודעת כלל מדוע הוא רשום על שמה. היא מעולם לא רכשה אותו, לא עשתה בו שימוש, אין לה רישיון נהיגה, ואין לה או למי מטעמה כל קשר לרכב. מיד כשנודע לה על דבר רישום הרכב על שמה, היא פנתה למשרד הרישוי בבקשה להוריד את הרכב מהכביש. החייבת הוסיפה בדיון, כי בסופו של יום התברר לה כי האחראים לרישום הרכב על שמה הם שכנים שגרו איתה בשכירות. באשר לרכב השני מסוג סובארו הרשום על שם בעלה היא ציינה כי מדובר ברכב ישן בשווי 5,000 ש"ח בלבד, וכי היא העבירה את המסמכים אודותיו לעורך דינה, והיא אינה יודעת מדוע הוא לא הוזכר בתצהיר שנסמך לבקשתה. כן ציינה כי היא פועלת להגיע להסדר עם נושיה ובא-כוחה ציין כי הגיע להסדר עם נושים שתביעות החוב שהגישו הגיעו לסך של 70,000 ש"ח.

5.         בהחלטה שניתנה בסיום הדיון מיום 7.9.11 נקבע כי עובר לדיון הבא בעניינה של החייבת היא תגיש את המסמכים הדרושים לתמיכה בגרסתה שהדירה נרכשה מפרזות על ידי בעלה וכי היא אך חויבה על ידי פרזות לחתום על ההסכם לבל תתבע זכויות מטעמה בעתיד.  

6.         בדיון הנוסף שהתקיים ביום 5.03.12 טענה ב"כ הכנ"ר כי החייבת לא עמדה במוטל עליה ולא המציאה מסמכים מפרזות לתמיכה בגרסתה. אדרבה, לדבריה, העובדה שחברת פרזות דרשה את הכללתה של החייבת בהסכם רכישת הדירה מלמדת כי החייבת הינה בעלת זכויות בדירה. גם בעניין כלי הרכב, בעיקר בעניין רכישת רכב לאחר מתן צו הכינוס ורישומו על שם החייבת, החייבת לא המציאה מסמכים לתמיכה בטענותיה. גם שאר המסמכים שהיא נתבקשה להגיש לכנ"ר לא הוגשו על ידה. בנסיבות אלו נטען כי יש לבטל את ההליך בשל התנהלותה חסרת תום הלב של החייבת.

7.         מנגד טען ב"כ החייבת כי הוא פנה מספר פעמים לחברת פרזות וביקש לקבל את האישורים המתאימים, אך פרזות סירבו לתת אישור אודות נסיבות חתימתה של החייבת על הסכם הרכישה. דווקא מחלקת החקירות של הכנ"ר יכולה הייתה לקבל מסמכים אלו מפרזות, אך הדבר לא נעשה. הוא הוסיף שאף אם היה מתברר שהחייבת גם היא בעלת זכויות בדירה, הדבר לא היה משנה דבר לשאלה האם יש להכריז עליה פושטת רגל. לדבריו, התנהלות הכנ"ר ותגובתו במקרה זה היא זו שאינה ראויה, ומדובר במקרה בו החייבת זכאית להגנת בית המשפט מפני הנושים שהם למעשה נושי בעלה הראשון.   

8.         בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל לפי סעיף 18ה (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), שומה על בית המשפט ליתן את דעתו להתנהגות החייב ותום לבו עובר להליך פשיטת הרגל. תום לבו של החייב ייבחן על פי נסיבות יצירת חובותיו טרם כניסתו להליך ובהתנהלותו מרגע פתיחת ההליך. תום לב בהליך פשיטת הרגל יתבטא במילוי אחר צו הכינוס ככתבו וכלשונו (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [20.11.08]; ע"א 8937/05 תבין נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [22.1.07]); בשיתוף פעולה מלא עם הכנ"ר; ובהגשת דו"חות הכנסות והוצאות במועד (ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [9.08.09]); פש"ר (מחוזי-י-ם) 977/04‏ שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [21.11.10]).

9.         במקרה זה, החייבת לא מסרה את מלוא המידע אודות נכסיה לכנ"ר בעת הגשת בקשתה להכרזתה פושטת רגל. היא העלימה את המידע אודות זכויותיה בדירה ואת דבר רישום שני כלי רכב על שמה ועל שם בעלה. גם אם היה מקום להתחשב במצבה של החייבת, הרי שמצופה היה, כי למצער, לאחר הדיון הראשון היא תעשה כל שלאל ידה על מנת להשיג את מלוא הראיות שיש בהן לתמוך בגרסותיה אודות נכסיה, והיא לא עשתה כן. בניגוד לטענת ב"כ החייבת, בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו, אין חובה על הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים כדי לאשש את טענותיו. משכך, על פי שורת הדין ובכל הנוגע לאינטרסים המצומצמים של החייבת, דין ההליך להתבטל.

10.       עם זאת, אחד השיקולים העיקריים העומדים בבסיס הליכי פשיטת רגל, אם לא העיקרי שבהם, הם הבאת תועלת לנושי החייב (ע"א 9782/05 טנג'י נ' קריספין, פורסם במאגרים [18.01.10]; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 205; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55). במקרה זה, ב"כ החייבת טוען כי הגיע להסדר עם נושים שתביעות החוב שלהם מגיעות לסך כולל של 70,000 ש"ח, שעה שכלל תביעות החוב שהוגשו עומדות על סך של 80,895 ש"ח בלבד. בנסיבות אלו, נראה כי יש בקיומו של ההליך תועלת לנושים, ודי בכך כדי להצדיק את אי ביטולו של ההליך בשלב זה, על מנת ליתן לחייבת את האפשרות למצות את המשא ומתן עם נושיה ולהגיע עמם להסדר.

11.       בשים לב לאמור, איני רואה לנכון להכריז על ביטול ההליך בשלב זה, וזאת כאמור, על מנת ליתן לה ארכה להגיע להסדר עם נושיה. היה והצעת ההסדר תאושר, היא תובא לבית המשפט לאישור. היה ולא, ההליך יבוטל. הכנ"ר ייתן דיווח לבית המשפט תוך 4 חודשים מה עלה בגורל ההצעה.

ניתנה היום,  י"ג  אדר תשע"ב, 07 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: